Image is not available

A vision without action is merely a dream...

Slider

כלכלת ישראל בצומת דרכים

06 מאי 2008

כמחצית השנה חלפה מאז פרוץ משבר ה"סאב-פריים", או בשמו העדכני, "מחנק הנזילות" בארה"ב, ולאחר כמחצית עשור בו זכה המשק הישראלי לעדנה כלכלית חסרת תקדים, ניצבת היום כלכלת ישראל בפני צומת דרכים חשובה מאין כמוה.

שני ממצאים מדאיגים עיקריים עולים מדו"ח בנק ישראל למצב המשק בשנה החולפת, שיתפרסם החודש. הממצאים, האחד מחוץ והשני מבית, ניצבים כתמרור אזהרה בוהק וכבד משקל, אל מול עיני מקבלי ההחלטות ומנתבי המדיניות הכלכלית. כל זאת על אף הלך הרוח שהתגבש בקרב רבים, מאז תחילת המשבר הפיננסי הנוכחי, לפיו רמת ההשפעה של משבר הנזילות האמריקאי על המשק הישראלי מעוטה וכי העודף המעודד בתקציב המדינה לשנת 2007, ילך ויתרחב בנקל לאורך השנים.

מחוץ, נדמה כי קריסתו של בנק ההשקעות, מרובה החטיבות, בר-סטרנס, היווה את הגושפנקה המשמעותית ביותר לעוצמתו של המשבר הנוכחי, בייחוד בארה"ב, וסתם את הגולל על אחרון המדחיקים ורואי הורודות, לפחות בטווח הזמן הקרוב.
משבר האשראי האמריקאי קיבל אומנם את מירב התהודה וזכות הראשונים מהסקטור הפיננסי המדושן: מהבנקים, בתי ההשקעות, על קרנות הגידור שבאמתחתן ואף חברות הביטוח, אך תוצאותיו משליכות באופן ישיר על צרכן הקצה האמריקאי ופוגעות באופן מובהק בצריכה הפרטית המצרפית של המעצמה הגדולה בעולם.

מעין אליה וקוץ בה

כשליש מהייצוא הישראלי בעשור האחרון יועד לארה"ב וישראל היא המדינה המחזיקה בתואר כמדינה שאינה מחוברת פיזית לארה"ב, בה הייצוא לארה"ב תופס את הנתח הגדול ביותר בהשוואה לתוצר (כ-13.5%).
מכאן, שעמידה בתחזיות המנבאות לכלכלה האמריקאית ירידה של בין 4 ל- 6 אחוז בהיקף היבוא בשנת 2008, יובילו לירידה של כ-1.5% בייצוא הישיר של מדינת ישראל לארה"ב.
נוכל לומר ובצדק כי מחצית מהייצוא המוזכר לעיל מקורו בענף היהלומים, על כן נוצר עיוות בהשוואה שכזו. עוד יש לטעון כי נתח נכבד נוסף מעוגת הייצוא כחול-לבן תופסת תעשיית ההיי-טק שמאופיינת בהון אנושי רב ולא פיזי ומושפעת במידה פחותה מהרגלי הצריכה קצרי הטווח של צרכן הקצה האמריקני.
דווקא טענות אלו עלולות ליצור עיוות חריף עוד יותר. ובאמת דוח בנק ישראל מצביע על השפעה עקיפה לא מבוטלת הניכרת בתעשייה עתירת הידע, על התוצר ועל נפחי הייצוא של ישראל לכלל המדינות ולאו דווקא לארה"ב. מעין אליה וקוץ בה.

הייצוא של המשק הישראלי הוא כאמור עתיר טכנולוגיה עילית, עפ"י ממצאי בנק ישראל הוא אף תופס כ-60% מסך הייצוא (ללא יהלומים) במשך העשור האחרון. אומנם, על פניו, נראה כי התמורות שחלו ועתידות לקרות בענף עם פרוץ משבר הסאב-פריים אינן כבדות משקל, אך יש לזכור כי תעשיית הטכנולוגיה העילית מייצאת חלק גדול מתוצרתה כחומרי ביניים או יסוד למדינות אחרות (שאינן ארה"ב) בהן מורכב המוצר המוגמר ומהן ישלח לארה"ב. על כן, כל האטה שתתרחש בייצוא היי-טק לארה"ב תתן אותותיה גם בייצוא למדינות רבות אחרות, בתהליך שכולו קשר ישיר למצבה של המעצמה האמריקנית.

עפ"י דוח בנק ישראל, ההשפעה הצולבת של 1 אחוז ירידה בצמיחת היבוא בשוק האמריקני עלולה להביא לירידה של מעל למחצית האחוז בייצוא הישראלי, שיעור כפול מההשפעה הישירה שהוזכרה לעיל, ואף להשפיע בשיעור של עד רבע אחוז על התוצר העסקי. להזכירכם הציפיות הן לכ-5% ירידה.

פן נוסף שעשוי להקשות בעקיפין על התעשייה עתירת ההון האנושי הוא דווקא המטבע האמריקני.
רבות דובר על מצבו העגום של הדולר שקשור בקשר זה או אחר גם למשבר הנוכחי, אך גם לגרעון המסחרי האמריקני. המטבע הירוק נחלש השנה מול רוב גדול של מטבעות העולם. אפילו המטבעות של בוצוואנה ורואנדה, שתי כלכלות שלא מוכרות כיציבות וחסונות במיוחד, התחזקו השנה לעומת הדולר.
רבות גם דובר על הנזקים הכבדים של התעשיות היצואניות רבות המשאבים (טקסטיל, תעשייה כבדה), בגין הדולר. עליית מחירי הסחורות והפדיון הנמוך במונחי מטבע מקומי הביא יצואנים רבים לצאת בקריאה פומבית חריפה לבנק ישראל ולעומד בראשו, פרופ' סטנלי פישר, ללחום מלחמת חורמה בתיסוף השקל.

משאב אנושי בש"ח טכנולוגיה בדולרים

כיום, יש חשש שריר שגם תעשיית ההיי-טק, שמאופיינת בשולי רווח גבוהים ושהמשאב העיקרי שלה הוא ההון האנושי בדמות כוח אדם איכותי, מדופלם ומוכשר, תושפע מהמצב.

המשאב האנושי מקבל את שכרו בשקלים ואילו הטכנולוגיה נמכרת בדולרים. כוח האדם מהווה פקטור חשוב וכבד משקל בעלויות התעשייה, בניגוד לתעשיות הייצוא המסורתיות ומכאן החשש לפגיעה.
מגמה זו זכתה לדיון פומבי נרחב לאחרונה, עם פרסום הדוחות השנתיים של ענקיות הטכנולוגיה המקומיות.
הנתונים המוזכרים לעיל מהווים משקולת כבדה על המשך הצמיחה במשק, הרבה יותר ממחיקות הון ספורדיות של בנקים חסונים, בעקבות השקעה במכשירים פיננסיים מורכבים שירדו לטמיון.

נתונים אלו, שפורסמו רק החודש ע"י בנק ישראל, סביר שהיו מונחים בפני נגיד הבנק עוד קודם לכן וסביר גם שהם, ובייחוד הם, היו בין הגורמים המכריעים שהביאו את הנגיד להוריד, בצעד שהתקבל אז כמפתיע מאוד, את הריבית במשק ב-0.5 נקודות האחוז לרמה של 3.5% בינואר השנה ושנתונים אלו עומדים לנגד עיניו של פרופ' פישר בעודו פוצח במלחמת מט"ח באמתלה של הגדלת יתרות המט"ח של ישראל.

עמדה ברורה אל מול קברניטי המשק

מבית, בנק ישראל חושף בדוח את חששותיו הגלויים מפני התנהלות לא נכונה של הממשלה. באשרה פרויקטים רבים ארוכי טווח, הממשלה עלולה להשפיע לרעה על הגרעון בתקציב המדינה לשנים הבאות וכן על יחס החוב לתוצר, המשמעותי כל כך להימנותה של ישראל בין המדינות המפותחות ועל דירוג האשראי שלה.

בדוח, בנק ישראל לא חושש להעביר ביקורת סמויה על מדיניות התקציב. עפ"י הדוח, המשך כמתוכנן של הפרויקטים העתידיים במשק לשנים הקרובות, גם אם לא יתווספו אחרים בהמשך, יביאו לחריגה מתקנות הוצאות הממשלה הקבועות בחוק, גורם שעפ"י בנק ישראל יצור גרעון תקציבי שילך ויתפח עם השנים, החל מהשנה הבאה. כמובן שיחס החוב לתוצר, שירד בעקביות בשנים האחרונות, יפסיק להצטמצם ואף יגדל מאוחר יותר.
ליחס חוב לתוצר משמעות רבה, זהו אחד הפרמטרים החשובים כיום בעולם לסווג מדינות מפותחות וצמצומו עם השנים תופס משקל נכבד בהחלטת סוכנויות דירוג האשראי על העלאת דירוגה של ישראל וכן היווה פקטור מרכזי בצירוף ישראל ל-OECD.

בנק ישראל ממליץ במרומז כי על הממשלה לרסן את הוצאותיה העתידיות (בעיקר ע"י ביטול תכניות רב שנתיות) ובד בבד לא להיכנע ללחצים פוליטיים או פופוליסטיים ולהימנע מהפחתות מסים.
המשק הישראלי עבר כברת דרך ארוכה ומוצלחת בשנים האחרונות בעוד הוא נישא על גל השגשוג העולמי ועליית כוחן של המדינות המתפתחות. הנתונים שנסקרו ע"י בנק ישראל מהווים, ברוח הישרדות, מעין "משימת חסינות" ראשונה של המשק הישראלי. אי עמידה במשימה עלול להצל על שנות הפריחה היפות להן היינו עדים מאז 2003.
בנק ישראל, נראה כנחוש להלחם בניצני הפורענות הן ע"י פעולות ישירות שלו והן ע"י הבעת עמדה ברורה אל מול קברניטי המשק.

למרות שאין ספק שראוי לנצל את הפריצה הכלכלית לשיפור רמת החיים, התמורות צריכות להתבצע במתינות ובהדרגה, פן תיגרר הכלכלה, בייחוד בתקופה כה שברירית, לסחרור מסוכן.

מאת: חיים ונציה | פורסם במגזין "ליועץ" למערך ההשקעות בבנק דיסקונט. ובאתר investweek.co.il ב-17.4.08

הסתייגות: אין לראות במאמר זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסיים. המלצה זו אינה מתחשבת בצרכיו ובנתוניו הפיננסיים של כל אדם. העושה שימוש כלשהו בהמלצה זו, עושה זאת על אחריותו בלבד.
לתיאום פגישה 03-5251544

Please publish modules in offcanvas position.

צור קשר