Image is not available

A vision without action is merely a dream...

Slider

חגיגת שכר הבכירים מגיעה אל וועדת הכספים

21 מרס 2016
 חגיגת שכר הבכירים מגיעה אל וועדת הכספים
צחי קלמין

לקריאה באתר ביזפורטל : 

הגופים המוסדיים נרדמו בשמירה והמחוקק נאלץ להתערב.


אחת לשנה, ומיד לאחר פרסום הדוחות השנתיים של חמשת הבנקים הגדולים, חוזרת סוגיית שכר הבכירים במשק, למרכז השייח הציבורי. הפעם הצטרפה אל הדיון הטעון, גם הודעת הפרישה של יו"ר כיל היוצא,  ניר גלעד אשר צבר סכום של מעל 85 מיליון במהלך עבודתו אצל משפחת עופר. השיח החברתי המתלהם תומך בהשמצתם של שיאני השכר במשק וחבילת השכר של ניר גלעד סופגת את מרבית הביקורת החברתית, אך יחד עם זאת, באורח פלא, 2 גורמים משמעותיים, נעדרים מדברי הביקורת הנ"ל, בעלי השליטה והגופים המוסדיים:  
בעלי השליטה: הם למעשה "המושכים בחוטים" אשר מרכזים את האינטרס העסקי של החברה, בעוד שנושאי המשרה הבכירים, הם המוציאים לפועל של הנחיות בעלי השליטה. חשוב להבין, ניר גלעד לא הצטרף למשפחת עופר בשל יכולתו העסקית. שכן, במרוצת 8 שנות כהונתו, הוא פעל ללא לאות, והפעיל את מיטב קשריו האישיים במשרדי הממשלה, בכדי להכשיל ,לסקל ולעיתים אף לאיים על כל דרישה רגולטורית אשר היה בכוחה לפגוע ברווחי בעלי המניות.  

הגופים המוסדיים: הפוליטיקאים ושאר הפעילים החברתיים נוטים להפנות את חציהם כלפי בכירי המשק ובכך הם "משחררים" את הגופים המוסדיים מאחריותם המשפטית והמוסרית. גופים אלו, אשר אמונים על ניהול קרנות הפנסיה, קופות הגמל ההשתלמות של כלל ציבור החוסכים מאשרים בדרך קבע את הסכמי השכר הנדיבים של ראשי המערכת הבנקאית. חשוב להדגיש, הגופים המוסדיים מייצגים את האינטרס הציבורי ויש בכוחם לכפות את דעתם על בעלי השליטה ולמנוע חבילות תגמול מנופחות . כך לדוגמא, בתחילת השנה , הם רשמו הצלחה במאבקם המוסרי כנגד הסכם השכר המופלג של ניר שרון, אשר נאלץ לוותר על שכר של 15 מיליון ₪ בשנה ( כולל רכיב מנייתי) כמנכ"ל המיועד של חב' דסק"ש.
כאשר בוחנים את רמות השכר במשק, מגלים כי שכר המנהלים הבכירים בחברות הציבוריות מנותק לחלוטין מביצועי החברות שבניהולם. הסיבה לכך אינה מפתיעה כלל, שכן כ-25% מהמנכ"לים של החברות הציבוריות,  ולמעלה מ- 40% מראשי הדירקטוריונים השונים מאוישים בידי בעלי השליטה. סיטואציה זו, יוצרת מצב בעייתי, בו בעלי מניות המיעוט, הינם "שבויים" של בעל השליטה ואין באפשרותם "להענישו", בגין ביצועי חסר. אם לא יהיו שינויים של הרגע האחרון, צפויה בימים אלו וועדת הכספים, לאשר את "חוק שכר הבכירים", אשר קובע תקרת שכר בגובה של 3 מיליון ₪ לראשי המערכת הבנקאית. אמנם , החוק אינו מונע מתאגידים פיננסיים שמנהלים את כספו של הציבור, לשלם למנהליהם שכר של יותר מ־3 מיליון ₪ בשנה, אך הוא מטיל על סכומים אלה מגבלות חדשות ולא מכיר בהן כהוצאות לצורכי מס. בנוסף דורש החוק, ששכר הגבוה מהתקרה הנ"ל, יאושר ברוב של יותר מ־50% באסיפה הכללית של בעלי המניות, שבה לא יוכלו להשתתף בעלי מניות השליטה.

לסיכום: שכר המנהלים במערכת הבנקאית איבד לחלוטין את המידתיות בעשור האחרון, אמנם, המחוקק ניסה בעבר לספק לנו כלים, (כגון תיקון 16, תיקון 20 לחוק החברות), לצורך ריסון חבילות השכר המפנקות, אך במבחן המציאות, מצאו נושאי המשרה דרכים מגוונות, בכדי לעקוף את ההוראות הללו. "חוק שכר הבכירים" במידה ויאושר ע"י הרגולטור, הינו צעד נוסף ונכון, אשר עשוי לתמוך בהגבלת שכר הבכירים ולעצור במעט, את חוסר הצדק ועושק ציבור המשקיעים. כמו כן,  אנו סבורים כי אין להסתפק בהחלת הוראות החוק רק על התאגידים הפיננסיים, ויש להטילו גם על שאר החברות הציבוריות הנסחרות בבורסת אחוזת בית.
 

*
אין לראות בפרסום זה כייעוץ לרכישה או מכירת נכסים פיננסים. פרסום זה אינו מתחשב בצרכיו ובנתוניו הפיננסים של כל אדם. העושה שימוש כל שהוא בהמלצה זו עושה זאת על אחריותו בלבד

 
 
לתיאום פגישה 03-5251544

Please publish modules in offcanvas position.

צור קשר